החלטה בתיק ת"א 6662-12-12

1.         לפניי בקשה לסילוקה על הסף של התביעה. הבקשה הוגשה על ידי הנתבעת (להלן: "נתיבי ישראל"). לטענת נתיבי ישראל יש לסלק על הסף את התביעה מעיקרי הטעמים הבאים: היעדר סמכות עניינית, אי מיצוי הליכים, היעדר יריבות והתיישנות.

2.         לטענת התובעת, המשיבה דנן, דין הבקשה להידחות.

לטענתה, עילת התביעה אינה מבוססת על פיצוי הפקעה אלא עילתה בהלכה שנפסקה בערעור אזרחי 8622/07 בעניין רוטמן. יתר על כן, גם בטענותיה האחרות של נתיבי ישראל אין ממש: המבקשת פנתה לחברה הלאומית לדרכים על מנת לקבל פיצוי מכוח הילכת רוטמן, אולם פניותיה נדחו. גם בטענת ההתיישנות, אין ממש, שכן בפסיקת בית המשפט העליון נקבע שאין התיישנות על פיצוי הפקעה.

3.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים המפורטות בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני סבור שדין הבקשה להתקבל, בכל הנוגע להיעדר סמכותו העניינית של בית המשפט זה.

4.         כעולה מכתב התביעה, הסעד המבוקש יסודו בהליך שהחל בתאריך 12.10.1997, עת פרסמה נתיבי ישראל את צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (דרך מספר 531). מכוח אותו צו הודיעה נתיבי ישראל למשיבה על הפקעת חלק מחלקת המשיבה (חלקה 8, גוש 6408), וזאת לצורך סלילת כביש 531.

5.         הנה כי כן, יסודה של התביעה בתשלום פיצויים בגין הפקעה שבוצעה לצורך דרך.

6.         אין ממש בטענת ב"כ המשיבה כאילו תביעת מרשתו עילתה בהלכה שנפסקה בעניין רוטמן [ע"א 8622/07 רוטמן נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, (ט.פ.) (2012)].

7.         ההלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון בעניין רוטמן מתייחסת לפיצויי הפקעה מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943. הלכה זו מתמקדת, בעיקר, באופן בו יש לחשב את שיעור הפיצויים ביחס להפקעה. מכאן, שפסק הדין אינו מקים עילה עצמאית, אלא מפרש עילה קיימת מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל. יש לציין שגם פסק הדין בעניין רוטמן מתייחס לפסיקה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי.

7.         הואיל ועסקינן בעילת תביעה שיסודה בסעיפים 7 ו- 8 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), הרי שהסמכות העניינית הייחודית מסורה לבית המשפט המחוזי וזאת כקבוע בסעיף 2 לפקודה.

8.         סיכומו של דבר - לבית המשפט זה אין סמכות עניינית לדון בתביעה. לנוכח תוצאה זו, אני סבור שלא יהיה זה ראוי לדון בשלב זה ביתר טענות נתיבי ישראל באשר לסילוקה על הסף של התביעה.

9.         על מנת להימנע מסעד דרסטי של סילוק התביעה על הסף, ובהתחשב במיקומם של המקרקעין נשוא ההפקעה, אני מורה על העברת התביעה אל בית המשפט המחוזי במחוז המרכז וזאת מכוח סמכותי לפי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט. הואיל ועסקינן בתביעת הפרט כנגד פעילות שלטונית שיסודה בהפקעת מקרקעין, אני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום,  כ"ט אדר תשע"ג, 11 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: